אפילו דוד משה נשבר

אימא ואבא נסעו לבית חולים רמב"ם, הם הבטיחו שיחזרו עם אחות קטנה, כאילו לא מספיקה לי האחות האחת שכבר יש לי. אבל אני הייתי כבר גדול, בן 9, והחלטתי שהפעם לא אעשה להם בעיות, וחוץ מזה אבא הבטיח שהוא יקנה לי מתנות, אז הסכמתי, למרות שאני נכנס כאן למלכוד - גבר אחד מול שתי נשים - והופך בן רגע למיעוט.

הם השאירו אותי למשמרת אצל דוד משה ודודה רבקה, שיש להם חוות סוסים בקריה, אני כמובן שמחתי, אבל כנראה שעמוק בפנים התרגשתי מאוד או שהייתי מפוחד נורא, כי התחלתי לשלשל בקצב שאילו התחת שלי היה מכונת יריה היא הייתה יכולה להתגאות בו מאוד. הכל יכול היה לעבור בשלום, בשקט ובשלווה אלמלא הביוב, שדווקא היום החליט, שזהו הזמן המתאים ביותר לעלות על גדותיו.
  את רוב הבוקר העברתי בשירותים, ומשם שמעתי את דודה רבקה צועקת על דוד משה, שאולי כבר הגיע הזמן לסדר את הביוב, כי אפילו בכיור המטבח המים עומדים. לא רציתי לגלות לה שגם בשירותים הכל עומד, אבל הריח, הריח הסגיר אותי.
  דודה רבקה שמנה, דודה רבקה שמנה מאוד, פעם שמעתי את אבא אומר שדודה רבקה ממש פרה. בטיול ל"מוחרקה" המורה ביקשה מאיתנו באוטובוס, לשיר שירים שאנחנו מכירים, אני שרתי: "לדוד משה הייתה חווה, אי-אה אי-אה או, ובחווה הייתה פרה, אי-אה אי-אה או" וסיפרתי לכולם שכתבו את השיר על דוד שלי, המורה שאלה: "איפה החווה שלו?" ואני עניתי: "שבקריות, אבל אני לא יודע בדיוק איפה הוא והפרה גרים".
  דוד משה, בעיקרון, מסדר הכל בבית, הוא בחיים לא מזמין בעלי מקצוע, לא חשמלאי, לא שרברב ולא אף אחד, אפילו את הפסנתר הוא מכוון בעצמו ואינו מבין מדוע הילדים, שכולם אומרים שהם כל כך מוכשרים, מזייפים. אבל כנראה שהפעם הסירחון עלה על גדותיו ואפילו דוד משה נשבר. לאחר שעשה סיבוב במטבח וראה את הכלים והכיור הסתום ולאחר שהריח את "התרומה" שלי לשירותים, הוא נכנע והזמין את יהודה האינסטלטור, שלימים נודע כ"יודה צלקת" - בגלל הצלקת הענקית שהייתה לו על פדחתו הקרחת.
דוד משה לא היה צריך להסביר ליהודה האינסטלטור מה הבעיה, הריח הסביר את הכל באופן הפשוט ביותר.
האינסטלטור התחיל בעבודה מתחת לכיור ודוד משה הלך לעיסוקיו הוא.
  דודה רבקה חזרה מהמכולת בדיוק כש"יודה צלקת" היה מתחת לכיור - הוא, כמובן, לבש את מכנסי האינסטלטורים הקצרים שלו, כשחצי תחת מציץ מהם אל העולם.
למרבה הצער, גם לדוד משה היו בדיוק כאלו מכנסיים ובדיוק כזה חריץ בתחת, ודודה רבקה, בלי לחשוב פעמיים ובפרץ של אהבה רגעית, שלחה את ידה ופשוט בלבלה לו בביצים.
יודה אינסטלטור קפץ באינסטנקטיביות, אך כמה חבל שכשאתה מתחת לכיור, מעליך תמיד, אבל תמיד יש כיור.
יודה פתח את הראש, ודודה רבקה עוד צעקה עליו, מה הוא עושה מתחת לכיור שלה, כי היא הרי יודעת, משנים, שדוד משה לא מכניס בעלי מקצוע הביתה.
יודה האינסטלטור הרגיש לא נעים - כאב לו הראש, ואפילו ירד לו המון דם מהחתך הענקי, כאבו לו הביצים וכאבו לו גם הנשמה והכבוד. גם דוד משה לא הרגיש ממש טוב, אבל בניגוד ליודה לו לא כאב כלום, העובדה שאישתו שיחקה למישהו אחר בביצים פשוט עשתה לו רע, ורק דודה רבקה המשיכה לצעוק ולצעוק, על כולם.
  למזלו של יודה, באותו ערב שוחררו חטופי "אנטבה", וכל השכונה יודעת ש"יודה צלקת" היה בחילוץ, ואפילו נפצע בראשו מרסיס שעשה לו בקרחת שריטה אדירה.